פוסט קטן ושטחי רק כדי להתחיל.
לא זוכרת מתי בפעם הראשונה ראיתי תצלום של אייפד באינטרנט ושרהל׳ה אמרה: ״אם יש מישהי שצריכה את זה זו רק את״.
הרישומים שרשמתי עליו נעשו באמצעות אצבע יד ימין שלי, ובאפליקציה שהורדתי מאפסטור, ואני זוכרת שלא הפסקתי להתרגש מהמתנה הזאת שקיבלתי בגיל חמישים ושבע, שהוכיחה לי שכדי לצייר, ממש לא צריך כלום חוץ מאצבע ומסך שאין בו חשש נגיעה ואין בו חציצות והוא מותר לכל.
כמו כל טכניקה חדשה שרציתי ללמוד, גם זו דרשה זמן. התברר שלא יותר משעתיים.
הרישום על האייפד, בגלל אמצעיו המוגבלים (ציור אצבע, בשלב ההוא), הסתיים מהר יחסית, ואולי בגלל זה תמיד היה בתוכו משהו טרי יותר ורענן יותר מרישומי העט-על-ניר הרגילים שלי שמשכו אותי ליותר ויותר חפירה, ונראו אפלים, למשל כמו פה:
או רישומי העיפרון-על-ניר שהיו תמיד מורכבים ודרשו התייחסות לעומקים במרחב:
אז כבר הייתי די מיומנת בציור על גבי לוח דיגיטאלי באמצעות המחשב, וכבר אחרי ההפתעה שצורת הציור הזאת גרמה לי. חשבתי שההבדל יהיה רק במראה הציור. שפה ״מחשבית״ נראתה לי הכי קרובה לשלמות שאותה ראיתי בדמיוני. התברר שזה עולם ענק אינסופי ואחר מכל מה שהיכרתי כי אפשרויות התיקון והשינוי האינסופיות שבו גרמו לי להרגיש שיכולתי להישאר באותו הציור לנצח, או לפחות עד שיכלו ימי.
הבנתי לאורך השנים, שאצלי, כל אמצעי שבו אבחר לרשום וכל טכניקה, יותר משיהיו שייכים לנושא שאותו ארצה לרשום, יהיו חייבים להמציא לי מנוחה מהטכניקות האחרות.
בדיוק כמו להחליף נעלים או לשנות פוזה על הספה או לקרוא פוסטים כשרוצים לנוח מספרות.
האייפד, שמאז השתכלל מאוד, נכנס לחיי כמשרה המנוחה האולטימטיבי.
הוא מינימלי, הוא לא צריך שולחן עבודה, הוא נקי, אפשר לקחת אותו לחו״ל, אפשר לשבת איתו מול הטלוויזיה, אבל בעיקר: אני יכולה לצייר עליו את יצירת חיי בשעה שאני נרדמת איתו במיטה.
להתראות!
הבלוג של תמי בצלאלי 
טוב, רק כדי להיות המגיב הראשון אי פעם בבלוג 🙂
אהבתיאהבתי
תודה, כפרה, תהיה מי שתהיה, הלוואי וידעתי 🙂
אהבתיאהבתי
מצפה לפוסטים הבאים. רענן
אהבתיאהבתי
יו. איזה כיף לי לראות את הציורים שלך ככה ולהבין איך נולדו. מזל טוב לתינוק החדש. אוהבת .
אהבתיאהבתי
גאונה
אהבתיאהבתי
בשעה טובה
אהבתיאהבתי
טוב לקרוא אותך, תמי.!
תכתבי על ניסיונות הרישום והאיור שלך. זה מעניין
והעיקר, תיהני מהכתיבה פה
אהבתיאהבתי
לי זה מאוד מעניין.אני פאו שלך לא רק לציורים.מה שאת כותבת בשבילי יותר מעניין. ג'ולי
אהבתיאהבתי
אפאנדי למלכה עג'וזה. מי יתן הרבה ברכה ובוסות והצלחה לתמי .הרבה כח ויצר ויצרים להביא לנו את
האמנות שבך בכל צורה . בוסה יא עג'וגה
אהבתיאהבתי
תודה רענן, ותודה על השיתוף��
אהבתיאהבתי
חלי את מעודדת, תודה❤️
אהבתיאהבתי
מאחורי כל אישה שיש לה מילים עומדת אישה שחושבת שהיא גאונה
😀
אהבתיאהבתי
❤️
אהבתיאהבתי
תודה! התחלתי גם לעקוב אחריך😉
אהבתיאהבתי
ג׳ולי תודה😘
אהבתיאהבתי
תודה, אישה עלומה ומעודדת😊
אהבתיאהבתי
כתוב מצוייר ומודגם מאוד יפה. וחוץ מזה, בינינו, אין אין אין על אייפד. ובעיקר על האייפד שלי ( או שלך בשבילך) המכיל והנענה, הער ונוכח תמידית. הרב גוני כל כך.
טוב אולי קשר אנושי יותר טוב…
🤗🤝 לצערי יש רגעים שאני כמעט לא בטוחה.
ואולי זו הבעיה…
תהני מהאייפד. את כל כך יצירתית שגם אם ייתנו לך אבן קטנה ונשכחת אותך היא תשמש כלי ביטוי למשהו יפהפה.
בת דודה רחוקה. גלי .
אהבתיאהבתי
גלי זה נכון, הרבגוניות של האפשרויות שלו כמעט בלתי נתפסת. גם לי נראה שהוא קרוב להיות הזה שמחליף הכול בחיים 😀שמחה שביקרת❤️
אהבתיאהבתי
נהדרת. ברכות אהובה – בארור שגם בזה תהיי כוכבת. חיבוק – שולמית ניר . הזותי הציירת
אהבתיאהבתי
תודה זותי הציירת, בארור שבונגזיםםם 🙂
אהבתיאהבתי
גלי תודה מותק. נקווה שעד שניפגש נמצא עוד כמה דברים משותפים בינינו,אחרי הכל- משפחה!
אהבתיאהבתי
וואו. תתחדשי על הבלוג.
רוצה גם אייפד
רוצה כל מה שאת עושה
בייחוד כריך עם חמאה וחביתה
אהבתיאהבתי
יאללה בואי, מהבולה.
אהבתיאהבתי
כל כך יפה… אין עלייך תמי נהדרת. שאני יהיה גדולה אני אהיה תמי.. או בגילגול הבא…שנה טובה מלאה כל טוב ויופי מהאייפד שלך אלינו
אהבתיאהבתי