בעזרת שימוש בתוכנות בינה מלאכותית

בזמן האחרון כותבים ומדברים בלי סוף על בינה מלאכותית והשימוש בה ועל ההשלכות החברתיות-אתיות-פסיכולוגיות שיש לה כמעט בכל תחום בחיים. וזה למרות שאנחנו חיים עם בינה מלאכותית ומשתמשים בה כל הזמן, כמעט תמיד, בכל מיני צורות שכבר נטמעו בנו, עד שכבר שום דבר מלאכותי כבר לא מורגש בהן.

לא מזמן נודע לי על DALLE-E ועל אחותה Midjourney (רפא גרוס המהמם, הנכד הצעיר של זוגתי, הכיר לי אותה) ומאז הראש שלי לא מפסיק להשתגע משלל העולמות ההזויים שהן מסוגלות ליצור ממילים שאני כותבת להן. כתבו הרבה על איך שזה מסמן את סופה של האמנות, את סופו של הדמיון האנושי, כי התוכנות האלה יוצרות מציאויות שהן מעבר למגבלות הדמיון של זה שנותן להן את ההוראה, ושבגללן יפסיקו לצייר וישתמשו בדברים מן המוכן, אולי רק בתיקונים קטנים לכל היותר, ושדי, גמרנו עם היצירתיות בכלל, ושמוחותינו יתחילו להתעצל ולהתנוון.

תראו למשל: כתבתי הוראה Midjourney : "ציירי לי בבקשה אישה זקנה יושבת בספרייה בוערת וקוראת ספר," היא הביאה לי בין היתר את האפשרויות האלה:

(אגב, בדרך כלל היא נותנת ארבע אפשרויות, וגם עליהן אפשר לבקש ממנה וריאציות)

ובשינוי כמה מילות תיאור בודדות קיבלתי למשל את זה:

בעיניי התוצאות מרשימות ואפילו עוצרות נשימה, ומאוד קל לי להתפתות לרצון להשתמש לפחות באחת מהן כמעט ממש כפי שהיא, ובמיוחד שזה תמיד ייחשב ליצירה שלי, כי אני זאת שהגיתי אותה, ואני זאת שחוללתי אותה, ולאף אחת בעולם לא תצא לעולם אותה התמונה אפילו לא מאותה ההוראה בדיוק, ולכן היא לעד תחשב "מקורית" ומבחינת זכויות היוצרים היא תהיה שלי ובתוקף כך גם תחשב לי ל"קניין רוחני" (אם הייתי מאמינה בדבר כזה.)

ולמה? כי מדובר בצירופים וקומבינות שהתוכנה עושה לפי ההוראות כתובות שלי, ( במילים ובשפה שלי, וזה החידוש, כי הן לא בשפת מחשב) מעשרות מיליוני קטעי ציורים וצילומים שממלאים את הרשת, שאי אפשר לזהות באף אחת מהם מהיכן נלקחו. זה באמת מעורר פליאה גדולה, וכל הזמן מתפתח, וזאת אחת מהיכולות של הבינה המלאכותית המלכה האם, שאנחנו כבר לא יכולות בלעדיה, שנקראת מחשב.

ואיך בסוף נדע מה צוייר על ידי בינה מלאכותית ומה לא?

קודם כל, בעיניי זה ממש לא חשוב, אבל בכל זאת, כרגע, במיוחד כשמדובר בדימוי "ריאליסטי" זה מאוד פשוט, כי כולנו יודעות מה זאת דמות אנושית, ולכן מיד נזהה בה טעויות ופספוסים אם רק נחפש אותם.
כך למשל, אם תסתכלו היטב בתוצאה הזאת של dalle-e תוכלו לראות המון בלגן לא הגיוני. זה נובע מההדבקות והחיבורים הבלתי אפשריים של חלקי הקולאז' המטורף שהתוכנה עושה כדי להגיע לתמונה שרציתי.

בהוראה דומה שנתתי ל DALLE-E ככה כתבתי:

An old lady reading a book in a burning library black & white vintage photo full length body

וזה מה שקיבלתי , תסתכלו על הפנים שלה:

זה ללא ספק מהמם וזורק אותי למקומות שלא ציפיתי, וזה משגע, אבל איזו טרגדיה קרתה לפרצוף שלה!
הרבה עיוותים ועיקומים נוצרים כתוצאה מההתפליות האנסופיות של התוכנה המשתדלת הזאת, בין מיליוני האפשרויות שיש לה ליצור תמונה שלמה מהגדרות מילוליות, וזה המחיר.
(אבל אני בטוחה שהכול מתפתח ושועט קדימה, ומהר מאוד היא תגיע לתוצאות הרבה יותר טובות.)
אם זה טוב או רע, אין לי מושג. אותי דווא הדבר הזה משרת, כי ככל שהתמונה פגומה יותר ככה יש לי וליצירתיות שלי הרבה יותר מקום.

וחוץ מזה האופי האנושי אף פעם לא הסתגל כל כך מהר לשינויים ובטח לא עם קפיצות גדולות בהתפתחות מהסוג שמקל על החיים. זה ייקח עוד זמן (לא הרבה) ואני זוכרת שגם כשהמציאו את מכונת הכביסה, היו הרבה עקרות בית שהטילו ספק ביכולות של מכונה לכבס כל כך טוב כמותן.

בקיצור, אני משתמשת בתוכנות האלה כעוד אחד ממחוללי ההשראה או הגרוי שאני צריכה כדי לעבוד על איור חדש.

להדגמה אני מעלה לפה את שלבי העבודה על האיור לסיפור הקצר של יפתח אלוני, "מדורת ההבלים," שהופיע במוסף הספרותי של ערב פסח 2023
הסיפור הוא מין נבואת זעם על מה שיקרה לנו בעתיד אם המצב יימשך כמו שהוא, ומסתמך על מה שקרה ברנסנס, בתקופת ההשפעה הנוראית של הכומר המשיחי המטורף סבונרולה.

בגלל שהתוכנה סירבה באופן עקבי לתת לי ספרייה כמו שהתכוונתי, הסתכלתי על צילומים "רגילים" כמו אלה (היו המון, לא אלאה אתכן:)

(אם מישהו יגיד לי של מי שני הצילומים האלה אשמח לכתוב קרדיט וגם לבקש רשות)

בהתחלה רציתי שציפורה, הספרנית גיבורת הסיפור, תהייה אישה זקנה, אז בהשראת (מילה נהדרת, "השראה")התמונות מהתוכנה עשיתי את הסקיצה הזאת, שהמתפתחת משמאל לימין.

אחרי עוד כמה וכמה סקיצות ועבודה מייאשת, (כי שום דבר לא הולך לי בקלות, בעיקר בעבודה מוזמנת ונראה לי שאכתוב פוסט מיוחד על המקומות בשלבי העבודה שבהם בא לי למות מתחושת כישלון קיומי) עשיתי את זאת שנראית כבר יותר שלמה, כי יש בה סצנה, וסיטואציה.

בסוף, על המחשב, החלטתי על המראה הסופי של הדמות, וסידרתי הכול בפורמט שהוגדר לי:

וצבעתי, וזה מה שיצא.

והנה איך שהוא נראה על שער המוסף:

תודה רבה על תשומת הלב, אוהבת מאוד.